החלטה בתיק ב"ש 6160/06

1.       לפני ערר המדינה על החלטת בית המשפט קמא (כב' השופט א' שניידר), שלא לעצור את המשיב עד תום ההליכים. למשיב מייחס כתב האישום בתיק העיקרי עבירות נסיון פציעה בנסיבות מחמירות והתפרעות שבוצעו במהלך פינוי "עמונה". על פי כתב האישום, השתתף המשיב בהתקהלות אסורה, ניסה עם רבים אחרים להיכנס למתחם המאחז הבלתי חוקי של עמונה שבו ביצעו כוחות הביטחון פינוי, וכמו כן זרק אבן על כוחות הביטחון כדי לפצעם.

2.       לא היתה מחלוקת לעניין קיום ראיות לכאורה, ובית המשפט קמא עבר לבחון את שאלת מסוכנות המשיב. בהקשר זה נטען ע"י ב"כ המשיב בבית המשפט קמא כי העובדה שהמשיב שוחרר בערובה בעת שהובא לבית המשפט (כב' השופט מילנוב) במסגרת בקשה למעצר ימים - החלטה שלא הוגש עליה ערעור - מונעת מעצרו. בית המשפט קמא קיבל טענה זו בהישענו, בין השאר, על ההלכה המקובלת, לפיה לא בנקל יורה בית המשפט להחזיר למעצר מי שנעצר קודם לכן באותה עילה ושוחרר לביתו. כן ציין בית המשפט קמא כי התרשם שמעשיו של המשיב נבעו ממניעים אידיאולוגיים של הזדהות עם מתנגדי הפינוי במאחז "עמונה" ומסוכנותו מוגבלת לתחום כוחות הביטחון בהקשר הספציפי ואינה קיימת כלפי הציבור בכלל. לכן סבר בית-משפט קמא, כי חלופת מעצר תשיג את מטרת המעצר, ומכאן הגיע בית המשפט להחלטה בדבר דחיית הבקשה למעצר עד תום ההליכים ושיחרר את המשיב בתנאים המגבילים שנקבעו ע"י כב' השופט מילנוב.

3.       העוררת טוענת כי שגה בית המשפט קמא בעשותו שימוש בהלכות לעניין השחרור המוקדם בהקשר שבו מדובר. לשיטתה, אותן הלכות התייחסו למצבים שונים, שבגדרם החלטות השחרור התקבלו ע"י המשטרה עצמה, בעוד שכאן ניתנה החלטת השחרור על ידי בית המשפט, בניגוד לעמדת העוררת, תוך שבית המשפט לא נענה לבקשה לעכב את ביצוע ההחלטה.

4.       מקובל עלי כי משמעותו של כל שחרור תלויה בנסיבותיו, לעיתים היותו של אדם משוחרר משך זמן מסוים מלמדת על העדר מסוכנותו - כאשר חלף חלוף הזמן מאז השחרור לא בוצעו עבירות, ולעיתים נבחן השחרור מהיבט הציפיה של המשוחרר ומחשש לפגיעה גדולה מדי בו בשל השבתו למעצר ("הלכה זו הורתה ביסוד ההגינות ביחסי אנוש", בש"פ 3434/03 אקוקה). במקרה דנן, השחרור נעשה מכח הוראת בית המשפט, כאשר המשיבה התנגדה לו, ולא היה בו כדי לפתח בעורר ציפיה שהמדינה תימנע מהגשת בקשה למעצר עד תום הליכים, וזאת גם אם המדינה בחרה שלא לערער על החלטת השחרור. כמו כן, הזמן שעבר מאז השחרור הוא קצר (7 ימים), ואין ללמוד מהפעולות שבוצעו בו על-ידי המשיב, על העדר מסוכנותו. מכל מקום, אין הלכה המונעת המשך מעצר לאחר שחרור, בנסיבות המתאימות, וראו: בש"פ 11224/05, אברהם כהן ואח' נ' מדינת ישראל.

5.       אשר למסוכנות - איני סבורה שיש אמת בטענה שהסיכון שיש לייחס לעורר הוא אך ורק סיכון לשוטרים או לכוחות הביטחון במהלך פינוי מאחז עמונה. לשיטתי, אין לדעת מראש לאילו מעשים תסחוף האידיאולוגיה המדריכה את העורר. מקובל בפסיקה, בצדק, לחשוב שהרוח האידיאולוגית היא מקור לסיכון משמעותי, כל עוד היא מפעמת. לא יכולה להיות מחלוקת שקיימים על סדר היום הציבורי נושאים לא מעטים הנתונים במחלוקת והעלולים להביא בתקופה טעונה זו, את המודרכים על ידי אותה אידיאולוגיה, לידי מעשים העלולים לפגוע בציבור. לאור האמור, הערכת מסוכנות המשיב, כפי שנעשתה ע"י בית המשפט קמא, אינה מקובלת עלי.

6.       מכל מקום, גם העוררת מוכנה לחלופת מעצר, כעולה מכתב הערר עצמו, ואולם, לשיטתה, החלופה שנבחרה ע"י בית המשפט אינה הולמת, אלא ראוי לבחור חלופה שיש בה כדי לאיין את המסוכנות, כגון מעצר בית מלא או מעצר ישיבה מלא ואיסור תנועה באזור יהודה ושומרון, דוגמת החלטות אחרות שנתקבלו בהסכמה באירועים דומים.

7.       אני סבורה כי יש טעם באיסור תנועה באזור יהודה ושומרון, ואולם, אין מקום למנוע הגעתו של המשיב ממקום לימודיו בירושלים, בו הוא גם לן במהלך השבוע, לביתו הנמצא בקרני שומרון, בסופי שבוע, וכך גם חזרתו. כמו כן, אני רואה לנכון לצמצם את חופש התנועה של המשיב גם בירושלים, כדי למתן את הסיכון ולאפשר פיקוח.

          לאור האמור, אני מקבלת את הערר, ומורה על הוספת התנאים הבאים לאלו שנקבעו על-ידי כב' השופט מילנוב (ושאומצו על-ידי בית המשפט קמא בהחלטתו נשוא הערר).

א.      מעצר בית בישיבה בה המשיב לומד, למעט בין השעות 18:00-23:00, ולמעט בסופי השבוע (שישי-שבת), עת יוכל גם להגיע לקרני שומרון ולהסתובב בתחומי הישוב בלבד.

ב.       המשיב יימנע מליטול חלק בכל התקהלות או הפגנה, גם כשהם חוקיים.

ג.       יציאה שאינה נכנסת לגדר המותר בתנאים - יוכל המשיב לצאת רק באם יקבל אישור מתביעות מחוז ש"י.

ניתנה היום, י"ט בשבט תשס"ו (17 בפברואר 2006) במעמד ב"כ המבקשת עו"ד רימון, המשיב וב"כ עו"ד שוורץ.

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: